מערכת הפעלה
50:30:20*
בין הקריאות להיפרדות לבין ריכוזיות היתר המאפיינת כיום את מוסדות המדינה, אנו מציעים דרך ביניים. כזו שמאפשרת להישאר יחד אך גם לשמר ייחודיות זהותית לכל קבוצה ושבט, ואף לייעל את העבודה במוסדות השלטון. לדרך הזו אנו קוראים 50:30:20 – מערכת הפעלה אשר מקיימת בסיס ישראלי משותף ומחייב, ולצידו ביטוי נכון יותר של היכולות, המאפיינים והמרחב הזהותי של השלטון המקומי, המגזרי והקהילתי. מהי המשמעות? ריבוד של המדינה בהחלטות, תקציבים וסמכויות, באופן הבא:
ניקח למשל את תחום החינוך או יחסי יהדות ומדינה, ואפילו שאלות של ביטחון פנים. 50% מההחלטות בנושאים אלה, התכנים והתקציבים יתקבלו ברמה הארצית ושם ייקבעו גם גבולות הגזרה והנורמות, 30% ברמה המקומית, ו-20% ברמה הקהילתית. יישום המודל יאפשר התאמה טובה יותר של מערכות שונות לצרכים המקומיים, ויינתן משקל הוגן לייחודיות הערכית וצרכים שונים, תוך שמירה על לכידות וסיפור ישראלי משותף, סטנדרטים לאומיים וערכים מאחדים. בעניין הזה אנו סוברים, כי אם נעביר את העיסוק בסוגיות רבות מהמישור הלאומי למישורים אחרים, נצליח לייצר פתרונות יצירתיים ומותאמים תוך הגברת הלכידות והמשילות גם יחד.
מערכת ההפעלה שאנו מציעים איננה תיאורטית – היא נמצאת בהתפתחות מתמדת, ודרכה אנחנו מנתחים ומקדמים סוגיות רבות. מטרתה לחזק את יסודות המדינה מתוך הבנה שכדי להמשיך ולחיות כאן יחד, עלינו למצוא, מצד אחד, את המשותף לנו; ומצד שני, להכיר בחשיבות השלטון המקומי והקהילתי, לקדם ביזור מקצועי ויעיל, להאציל כלים וסמכויות ולכבד קבוצות וזהויות שונות המרכיבות את הפסיפס הישראלי.
